משפחת מעבדי ה Penryn

[cupra]

הספק, טמפרטורות ואוברקלוק

הספק וטמפרטורות

באופן תיאורתי ככל שטכנולוגית המזעור מצליחה יותר כך ליבת המעבדים תדרוש מתח נמוך יותר,
תיהיה קרירה יותר, ותיהיה בעלת הספק נמוך, אולם ראינו לא פעם מקרים מעט שונים גם מצד
אינטל בעיקר עם השקת מעבדי ה 90nm הראשונים עם ליבת הפרסקוט החמה יחסית.
גילוי נאות, על פי נתוני אינטל ה QX9650 הוא בעל TDP של 130W, לא מעט אפילו הרבה.
בפועל המספרים המצאנו היו נמוכים משמעותית לפחות במעבד הנבחן.
מתח עבודה של פחות 1.2v דרוש לעבודה תקינה של QX9650 על מהירות של 3.0ghz
בהספק הזה מדדנו כ 200w (במנוחה) הספק נצרך מקיר, לא נשכח להוסיף את הנצילות של
הספק ונגלה שההספק הפועל היה נמוך עוד יותר, בזמן עומס מדדנו כ 260w בלבד למערכת
המבחן שלנו, ירידה משמעותית של 40-50w מול מרובעי הליבה הקודמים של אינטל.



תהליך המיזעור והמתח הנמוך של המעבד משפיעים באופן ישיר גם על הטמפרטורות, ה Penryn
מרגיש הרבה יותר "קריר", מדדנו את ה QX9650 גם עם מערכת קירור המים שלנו וגם עם קירור
אוויר בטמפרטורת חדר קרה יחסית של 24 מעלות לערך וקיבלנו טמפרטורת נהדרות, עד 47.5
מעלות בעומס מלא תחת קירור האוויר ו 8 מעלות פחות עם קירור המים.



חשוב להזכיר שהאוויר הקר בעונה הנוכחית השפיע על הטמפרטורת המעבד בבדיקות שלנו, בעיקר
בארצנו החמה יותר בימי הקיץ, ולכן בהחלט יתכנו טמפרטורות גבוההות יותר בתלות באוויר בתוך
ומחוץ למארזי המחשב.

אוברקלוק

בכל הנוגע ליכולות האוברקלוק נתחיל דווקא מהצד החיובי, תהליך המיזעור ל 45 ננומטר השפיע
לטובה ה QX9650 אותו בדקנו הצליח על קירור אוויר ומים להתייצב על 4.0Gb בקלות יחסית
ובתדר זה יכלנו לעבוד במערכת ההפעלה באופן די חופשי ולהריץ באנצ'מרקים ללא הפרעות
למערכת כדוגמאת מסכים כחולים או ריסטארטים, נציין שמתח המעבד המינימלי הדרוש לעבודה
בתדר שכזה הוא 1.43v ~ לאחר דרופים (הנחתות מתח) של לוח האם, המהירות המרבית
שבה הצלחנו להריץ SUPER PI של 1MB היא 4150MHZ - התרשמנו, מתח עבודה גבוהה
יותר מאפשר הרצת SUPER PI 1MB על תדרים גבוהים יותר.



אולם חיסרון בולט שלמעשה קיים גם ברובעי הליבה במיוצרים בטכנולוגית ה 65 ננומטר הקיימת כיום - מכפלה נמוכה.
כדי להבין את גודל החיסרון נצטרך להביט קדימה אל מפת הדרכים של אינטל שמתכננת להעלות
את מהירות הבאס מ 1333mhz ל 1600mhz, מצב הנוכחי של 1333mhz גרם להורדת מכפלת
המעבד אשר פגעה ביכולות האובקלוק המקסימלית (ראה E6700 אל מול E6750).
הניסיונות שלנו עם לוחות המבוססים על ערכת השבבים X38 ו P35 הצביעו על יציבות הלוחות
סביב באס של 450MHZ בעבודה עם מרובע הליבות QX9650 אשר אינו סובל מבעית המכפלה
הנמוכה, ננסה להסביר את המצב על ידי הדוגמא הנוכחית המצורפת בתמונה.
בתמונה ניתן לראות שהתדר המקסימלי שהגענו עם המעבד הינו 4150mhz, לשם כך נעזרנו
במכפלה 10 שכן ה QX9650 הינו בעל מכפלה פתוח עד 31, כעת ננסה לחשוב על מעבד אחר
בסדרה נניח ה Q9450 שיגיע עם מכפלה מקסימלית של 8, בהנחה שהוא עדיין יוכל לספק
אובקלוק זהה יהיה צורך להעלות את באס הלוח לסביבות ה 520mhz - ומאוד מאוד קשה לנו
לראות לוח אם שעושה את המספרים האלו וזאת עיקר הבעיה הנוכחית שאנו מצפים שתיהיה חמורה
עוד יותר שיצאו מערכות אשר עובדות בבאס של 1600mhz, הפיתרון הנראה לעין הוא השקת ערכת
שבבים חדשה או גירסאה חדשה של ערכות שבבים קיימות שאר יוכלו להגיע לבאסים גבוההים יותר.
ננסה להשליך את החיסרון ליתרון מסויים שיהיה דווקא למעבדים כפולי הליבה בסדרה שיזכו למכפלה
גבוהה יותר וכנראה ליכולות אוברקלוק טובות שיותר שכן מספר הליבות הנמוך יחסית יאפשר
ללוחות האם להגיע למהירות באס גבוהה יותר מאשר מרובעי הליבות, ולכן אנו מעריכים שכפולי
הליבות הבאים של אינטל המתבססים על ה 45 ננומטר יהיו מוצלחים ביותר לאוברקלוקינג.