IOPanel

חזור   IOPanel > דבר חופשי > דיבורים על הא ודא
עמוד ראשי הירשם חיפוש הודעות מהיום סמן פורומים כנקראו

דיבורים על הא ודא כאן מדברים על כל מה שלא קשור למחשבים , קליפים מצחיקים , תמונות הזויות , שאלות על החיים ושאר הגיגים

דבר חופשי : דיבורים על הא ודא

צריך עזרה בלהפוך מכתב ראי חזרה לכתב רגיל.

אני צריך להעתיק כתוב מהאתר הזה... צוללות הגרעין לאן? וברגע שאני מעתיק את זה לכל מקום לא משנה אם זה ...
תגובה
 
קישור חוזר הגדרות אשכול אפשרויות הצגת נושא
ישן 14-07-08, 18:11   #1 (קישור ישיר)
IO Pro
 
סמל האישי של Elio
 
תאריך הצטרפות: Oct 2007
הודעות: 1,973
ברירת מחדל צריך עזרה בלהפוך מכתב ראי חזרה לכתב רגיל.

אני צריך להעתיק כתוב מהאתר הזה...
צוללות הגרעין לאן?
וברגע שאני מעתיק את זה לכל מקום לא משנה אם זה WORD TXT או אפילו לפורום.
הכל יוצא בכתב ראי. דוגמא :
ציטוט:
ידכמ ריהמ היה שומיחה ץורימש ררבתמ התע .יסורה יצה לש ותורישב ןיערגה
םייאמ ןכוסמ יתביבס םוהיזו ,תיוולנה תיניערגה תלוספב לופיטה תא ןנכתל
.היסורב םירוזא לע םויה רבכ
מישהו יודע איך להפוך את זה? משום מה אני לא מצליח להפוך את זה ב-WORD או ב-TXT .
אשמח אם מישהו יכול לעזור לפתור את התעלומה...
תודה מראש
Elio לא מחובר   הגב עם ציטוט
ישן 14-07-08, 18:28   #2 (קישור ישיר)
IO Master
 
תאריך הצטרפות: Jan 2007
הודעות: 5,057
ברירת מחדל

Elio
תנסה את האתר הזה.
__________________
Intel i5-6600K Skylake Quad core CPU - 3.5 GHz
Asus Z170-PRO-GAMING Socket LGA1151
Gigabyte GTX970 4GB OC GDDR5
HyperX 16GB (2x8GB) 2400MHz DDR4 CL15 DIMM Hype
250GB Samsung 850 EVO - 2.5 inch - SATA3
FSP RAIDER 650W - RAIDER Series
NZXT Source 340
Scythe Mugen 4
Shay לא מחובר   הגב עם ציטוט
ישן 14-07-08, 18:30   #3 (קישור ישיר)
IO Master
 
סמל האישי של IdanBS
 
תאריך הצטרפות: Apr 2007
הודעות: 5,114
ברירת מחדל

שם המאמר: צוללות הגרעין לאן?

המחבר: יהודית הרלבן

מתוך: גלילאו 21, מארס\אפריל 1997

צוללות הגרעין לאן?

מאז תחילת המלחמה הקרה בין ברית המועצות לארצות המערב נמצאות צוללות

הגרעין בשירותו של הצי הרוסי. עתה מתברר שמירוץ החימוש היה מהיר מכדי

לתכנן את הטיפול בפסולת הגרעינית הנלווית, וזיהום סביבתי מסוכן מאיים

כבר היום על אזורים ברוסיה.

ב6- בפברואר 1995 בשבע בבוקר נעצר אלכסנדר ניקיטין (Nikitin) בביתו

שבסנט פטרסבורג בידי חמישה סוכנים של המשטרה החשאית הרוסית. ניקיטין

הואשם בבגידה, עבירה שהעונש עליה נע בין עשר שנות מאסר עד גזר-דין

מוות. מאז מעצרו נתון ניקיטין בבידוד, מבלי שנחקר כלל. מיהו ניקיטין

ומדוע נעצר באשמה כה חמורה? כקצין ופקח לענייני גרעין בצי הסובייטי

לשעבר, מועסק נקיטין מאז 1994 על ידי הארגון הנורווגי בלונה, שהוא

ארגון סביבתי ירוק. ניקיטין היה אחד ממחבריו העיקריים של דוח מקיף על

מצבן של צוללות הגרעין בצי הצפוני הסובייטי לשעבר והשפעתן על איכות

הסביבה. באוקטובר אותה שנה הוכרז הארגון על ידי המשטרה החשאית הרוסית

כמעורב בקשירת קשר ובמסירת מידע לסוכנויות ביון מערביות. הרוסים טענו

שהנושא הסביבתי הוא רק מסווה לכוונותיהם האמיתיות, שהן כאמור, ריגול

וקשירת קשר נגד המשטר. כל מסמכי הארגון הוחרמו ונגרם נזק רב למשרדיהם.

מאוחר יותר אף נעצרו מספר חברי ארגון נורבגיים. בלונה מכחישה כמובן את

הטענות הללו, ומצהירה כי אין לה כל עניין בנושאים צבאיים. בחודש אפריל

, פרסמה בלונה את הדוח ועליו מבוססת כתבה זו. עיקרו של הדוח המפורט
1996
נוגע למצבן של צוללות הגרעין בצי הצפוני הרוסי (סובייטי לשעבר)

והמתקנים הגרעיניים בחצי האי קולה - האזור בעל צפיפות המתקנים

הגרעיניים הגדולה בעולם.

הצי הצפוני

שתי סיבות עיקריות הביאו להקמתם של הבסיסים הימיים בחצי האי קולה:

קרבתו אל האוקיאנוס האטלנטי והצורך הלאומי במפרצים חופשיים מקרח גם

בחורף. לאחר שגרמניה הפכה מעצמה חשובה בים הבלטי, גדלה חשיבותו של הים

הצפוני עבור הרוסים, וכבר ב1895- החלה הקמתו של נמל מודרני בפתחו של

פיורד מורמנסק בעיר פוליארני. ב1933-, בעת ביקורו בעיר, הכריז סטאלין

על הקמתו של הצי הצפוני הרביעי במספר. בסיומה של מלחמת העולם השנייה

החל מירוץ חימוש בין ברית המועצות לארצות הברית. עד מהרה נמצאו

הסובייטים בפיגור אחרי ארצות הברית במספר הצוללות ובכישוריהן. במהלך

המלחמה התבררה חשיבותן הטקטית והאסטרטגית של הצוללות, אולם התגלתה גם

בעיה קריטית והיא אי יכולתן להישאר מתחת לפני המים זמן ממושך. הצוללות

נאלצו לצוף לעתים קרובות בכדי להפעיל את מנועי הדיזל שלהן ולהטעין את

המצברים שהחזיקו את המערכת החשמלית מתחת לפני המים. מכאן עלה הרעיון

להתקין כור גרעיני בצוללות, שיאפשר שהות בלתי מוגבלת מתחת למים.

השקת הצוללת הגרעינית האמריקנית הראשונה "/נאוטילוס"/ ב1954- דחפה את

הדרג הסובייטי העליון להחליט על בניית צוללות המונעות על ידי כוח

גרעיני. ואכן שלוש שנים לאחר מכן כבר הושקה הצוללת הסובייטית "/לנינסקי

קומסומול"/. העובדה שצוללות גרעיניות מאפשרות לשאת נשק גרעיני קרוב

לחופי האויב מבלי להתגלות זירזה את פיתוחן של צוללות נוספות. בשנות

השבעים כבר היה הצי הצפוני הגדול מבין ארבעת הציים הסובייטים, ובעקבות

כך הוקמו בחצי האי קולה שישה בסיסים וחמש מספנות שבחלקם היו גם מתקנים

גרעיניים, שתכליתם הייתה טיפול ותדלוק הכורים הגרעיניים שהיו ממוקמים

בצוללות. לא חלף זמן רב ולצי הסובייטי היו יותר צוללות גרעין מאשר

לאמריקנים. עד 1995 הושקו 245 צוללות גרעין וארבע ספינות המונעות

באנרגיה גרעינית. שני שלישים מהן הגיעו אל הצי הצפוני והשלישי הנותר

שירת תחת פיקודו של הצי הפסיפי.

מאז פירוקה של ברית המועצות ב1991- חלה ירידה ברמת הפעילות הצבאית

והחמרה בבעיות המימון של הצי. בעקבות שתי אמנות הפירוק שנחתמו בין

ארצות הברית לרוסיה (START-I, II), החלה התפרקות מאמצעי לחימה והוקטן

מספר ראשי הנפץ הגרעיניים. מספרן של צוללות הגרעין בשירות הצי הסובייטי

כולו מגיע כיום ל106-, לעומת מספר שיא של 196 צוללות ב1986-. עקב המעבר

מצי חובק עולם לצי מקומי, המתרכז בשמירה על גבולותיה של רוסיה, ירדה

הפעילות הצבאית בכ20- אחוזים בהשוואה לעבר הקרוב. בצי הצפוני הצטמצם

מספר כלי השיט בכ40- אחוזים וספינות רבות הוצאו משירות פעיל והועברו

למצבת מילואים. כוח האדם המשרת בצוללות ומיומנותו ירדו, כיום דרוש

ארגון מחדש של הצי. לטענת רשויות הצי, אין כל תכנית מגרה לפיתוח דור

חדש של צוללות מעבר לדור הרביעי הנמצא כעת בפיתוח וצפוי להיכנס לשירות

ב1998- (ראו תיבה). חשוב לציין שברוסיה כיום חלק גדול מהתעשייה

הביטחונית הוסבה לתעשייה אזרחית, ועל כן התמיכה במערכת הצבאית אינה עוד

בעדיפות כלכלית עליונה.

כלכלה

לצי הצפוני אין די אמצעים לתחזק את צוללות הגרעין ועל כן רבות מהן

עוגנות בנמל. התוצאה המידית של בעיות המימון היא קיצוץ חמור בתחזוקה

ובתפעול. עד כמה חמורה בעיית המימון ניתן להבין מכך שרק כ35%- מהסכום

שתוקצב ב1995- עבור הצי הצפוני אכן הגיע ליעדו וגם אז הוא הספיק בקושי

למשכורות העובדים ולכיסוי הטבות סוציאליות בחצי השנה הראשונה. העובדים

שמשכורתם מעוכבת לעתים בכמה חודשים כבר סירבו בעבר לצאת למשימותיהם בים

והיה צורך לגייס צוותים מבסיסים אחרים שיצאו לסיורים המתוכננים.

בספטמבר 1995 נותק זרם החשמל לבסיס הצבאי גדזייבו למשך עשרים דקות עקב

אי עמידה בתשלום. כיצד אם כן יכול הצי הצפוני להחזיק את עצמו מבחינה

כלכלית? בין הרעיונות שהועלו היו גיוס כספים על ידי מכירתן של מקצת

הצוללות ואימון צוותים זרים בהפעלתן, או פירוק הצוללות שיצאו מכלל

שירות ומכירת חלקי המתכת שלהן. ניסיון מעניין אחר היה להשכיר צוללת

לצרכי ניסויים, כמו למשל השכרת צוללת לצי הגרמני לצורך שילוח טיל

ניסויי בים ברנטס. אף שהתשלום עבור שירות כזה אינו גבוה, הוא מאפשר

לצוות הצוללת להתאמן בשיגור טילים, דבר שמסיבות כלכליות לא היה מתאפשר

בדרך אחרת. החברה הפרטית הרוסית סודו-אקספורט בודקת כעת את האפשרות

להוביל נפט בצוללות ממבדוקים הממוקמים לאורך חופה הצפוני של סיביר

לנמלים אחרים בעולם. יכולת הנשיאה של צוללת הוא כ830- טון ויתרונה הוא

ביכולתה לעבור בנתיבים בים שאינו חופשי מקרחונים ולקצר את הדרך וזמן

ההובלה. עד כמה נואש הצי מבחינה כלכלית ניתן ללמוד מכך שבאוגוסט 1995

הובילה אחת הצוללות תפוחי אדמה ופירות מחצי האי קולה לחצי האי ימאל

בחופה הצפוני של סיביר, וכדי להגדיל את נפח המטען הוצאו הטילים

הגרעיניים ממקומם.

מיומנות ובטיחות

בעבר אומנו קציני הצי הסובייטי והוכשרו לתפקידם באחד משלושה מרכזים,

שהגדול שבהם, בסבסטופול שבאוקראינה, הכשיר כ500 - קצינים מדי שנה. לאחר

שאוקראינה קיבלה את עצמאותה נסגר המרכז על מתקניו, שכללו בין היתר

מחשבים מדור מתקדם ומערכת להדמיית כור גרעיני. כיום מקבלים הקצינים את

הכשרתם במכללה הימית שליד סנט-פטרסבורג. הקצינים שבעבר נהנו ממעמד

חברתי מועדף, מוצאים עצמם כיום במעמד נחות בהרבה. זה, בנוסף לירידה

ברמת ההכשרה וברמת ההכנסה, מביא לכך שקצינים המסיימים את שירות החובה

שלהם בתום חמש שנים, מסרבים להאריך אותו לתקופה נוספת. כך יורדת רמתו

הכללית של הצי. בשל העדר מימון, רבות מהצוללות אינן פעילות וכך גם נפרם

המרקם העדין המאפשר תחזוקה בצוללות הפעילות ובאלו העוגנות במבדוקים.

בנוסף, את האחריות על הצי הצפוני והפסולת הגרעינית נושאים משרדים,

ועדות וארגונים, ללא היררכיה ברורה - אין ספק שיותר מדי ידיים בוחשות

בקלחת.

העתיד

עתידו של הצי הצפוני תלוי במידה רבה בהתפתחויות הכלכליות והחברתיות

ברוסיה. אף שאת עיקר התפתחותו של הצי הצפוני יש לזקוף למירוץ החימוש

בין המעצמות בעידן המלחמה הקרה, אין זה סביר להניח שהצי הצפוני יקטן

בחזרה עד לגודלו בשנות החמישים גם לאחר הסכמי פירוק הנשק. בהנחה

שההסכמים הללו יכובדו, כמחצית מהנשק הגרעיני שייוותר עד שנת 2003 יינשא

על גבי צוללות גרעין, בהשוואה לעשרים אחוזים כיום. ומרביתו יינשא בידי

צוללות מהצי הצפוני. אחד האתגרים החשובים ביותר העומדים בפני הצי

הצפוני הוא פירוקן של צוללות שיצאו מכלל שירות, העברתו של הדלק הגרעיני

המנוצל ואחסונו. ככל הנראה אין סיכוי רב שהרוסים ימצאו פתרון לבעיות

אלה בכוחות עצמם, למרות קיומן של תוכניות מגרה לפתרון עד שנת 2010.

החשש מדליפה של חומר רדיואקטיבי מהצוללות המזדקנות במבדוקים גדל מיום

ליום ואין זו בעיה סביבתית בלבד, אלא גם בעיה כלכלית, שכן אם המצב עוד

יידרדר, עלות הפירוק תגדל ללא ספק.

סיכונים מחושבים

קשה וכמעט בלתי אפשרי להעריך נכונה את רמת הסיכון האפשרית מתאונה באחת

מצוללות הגרעין או באחד מהמתקנים הגרעיניים בצי הצפוני, או כתוצאה

מדליפה של חומר מזוהם מהם. לשם כך נדרשת בדיקה פיזית של המתקנים

והצוללות, ואכן נעשת התקדמות בכיוון זה. מידת הסיכון הרבה ביותר נובעת

מאיבוד השליטה על תגובת השרשרת המתרחשת בכור עצמו, כפי שאירע בכור

בצ'/רנוביל. סיכון נמוך יותר, אך בהחלט לא זניח, הוא דליפת פסולת

גרעינית ממכלי האחסון השונים בים וביבשה. ברור שכל המעורבים בבניית צי

הצוללות הגרעיני הסובייטי על מתקניו ובסיסיו לא חזו את ממדי הבעיה

הנוצרת משימוש בצוללות גרעין.

פסולת גרעינית בבסיסים

הפעילות הצבאית הנוגעת לבנייתן ולתפעולן של הצוללות הגרעיניות הביאה

להקמתם של מתקנים גרעיניים רבים, שרובם קשורים לתפעול הכורים בצוללות

ומיעוטם לטיפול בפסולת הגרעינית המצטברת. בחצי האי קולה לבדו יש שבעה

בסיסים ימיים המתפעלים את כלי השיט הגרעיניים. בנוסף לבסיסים הימיים יש

כמה ספינות שירות ועליהן מתקני אחסון, פירוק והטענה של דלק גרעיני.

במהלך מירוץ החימוש בין המעצמות נבנו עשרות צוללות בקדחתנות, ולעתים

קרובות נוצר פער של עד שמונה שנים בין בניית צוללת לבין השלמת המתקנים

הנלווים אליה, כגון אלו המטפלים בדלק הגרעיני. מתקנים נוספים שנועדו

לטפל בדלק הגרעיני המנוצל נותרו במרבית המקרים על הנייר, ובנייתם לא

הושלמה מעולם. הבסיסים הגרעיניים נבנו בידי כוח אדם לא מיומן וחסר

מוטיבציה. בנוסף לכך מזג האוויר הקיצוני, הקשה עוד יותר על הבנייה

והתוצאה הסופית הייתה מבנים בעלי גימור עלוב. נראה שהדאגה מההשפעות של

בסיסים אלו על איכות הסביבה לא הייתה בראש מעייניה של המועצה הסובייטית

העליונה, שהייתה הדרג העליון האחראי על קבלת ההחלטות בנוגע לצוללות

הגרעין. בתחילה לא היו נהלים מסודרים לטיפול בדלק הגרעיני ופרנסי האזור

שבו נבנו המתקנים לא קיבלו דיווח על כך. כמו כן לא התקבלו החלטות

ונהלים בנוגע לבריאות הציבור במקומות אלו. כך יצא שלרשות הרוסית להגנה

מפני קרינה אין גישה למתקני הצי הצפוני עד היום. ב1994- נעשה ניסיון

לפתוח את הבסיסים בפני הרשות האורחית המוסמכת לשם מדידת רמת הקרינה.

למרות כתב מינוי מיוחד מטעם הנשיא בוריס ילצין, הצי הצפוני עמד בסירובו

ומנע את כניסתם לבסיס. רק ב1995- הורשתה הוועדה מקומית של העיר מורמנסק

לבקר בבסיס הסמוך לעיר ולקבל מידע על כמות הפסולת הגרעינית במקום.

מרבית הפסולת הגרעינית מיוצרת בזמן תדלוק הכורים הגרעיניים שבצוללות.

מספרם הרב של המתקנים המעורבים בטיפול בדלק גרעיני ופיזורם, הוא קושי

נוסף בטיפול בבעיה זו. תהליך התדלוק שהוא מסוכן וצורך זמן התקיים בעבר

אחת לשבע עד שמונה שנים, לפי מידת ההעשרה של הדלק הגרעיני

באורניום235-. כיום מתודלקות הצוללות מדי שלוש עד חמש שנים והתהליך

כולו מתרחש בים באמצעות ספינת שירות. תהליך התדלוק מתחיל לאחר תקופת

צינון של שלושה חודשים מזמן כיבוי הכור הגרעיני וכארבעה חודשים נוספים

נדרשים להפעלתו מחדש. במהלכו נוצרים כ10- מטרים מעוקבים (מ"/ק) של פסולת

גרעינית נוזלית ברמת קרינה גבוהה. בנוסף נוצרת פסולת מוצקה שמקורה

באטמים, במסננים, במוטות הבקרה ובשאר החלקים שזוהמו במהלך התדלוק. נפח

הפסולת הגרעינית הנוצרת בתהליך תדלוק הכור הוא כ150-200 - מ"/ק. כיום יש

כ7000- מ"/ק של פסולת גרעינית נוזלית וכ8000- מ"/ק של פסולת גרעינית

מוצקה ברמת קרינה בינונית עד נמוכה המאוחסנת בבסיסי הצי הצפוני

ובמספנותיו. הפעילות של הפסולת ברמת הקרינה הנמוכה בלבד מגיעה ל40-

טרה-בקרל שהם 40x10^12 התפרקויות רדיואקטיביות בשנייה. הפסולת הנוזלית

שמקורה במעגל הקירור הראשוני בכור מאוחסנת במכלים בים או ביבשה וכן על

גבי ספינות השירות. הפסולת המוצקה מאוחסנת במרתפי בטון בספינות או

באוויר החופשי. מכיוון שבכל שנה נוצרים כ2000- מ"/ק של פסולת נוזלית

ברמת קרינה נמוכה, מלאים מתקני האחסון המועטים הקיימים עד אפס מקום.

חלק מהפסולת נשלח למתקן טיהור בסמוך למורמנסק שיכולת הקיבול שלו

מוגבלת. קצב יצירת הפסולת המוצקה קטן במחצית מאז הירידה הדרסטית בבניית

הצוללות, אך הוא צפוי לגדול מאוד עם פירוקן של הצוללות שהוצאו משירות.

מכיוון שלצי הצפוני עצמו אין מתקנים לטיפול בפסולת הגרעינית, פסולת

שיכולה הייתה להידחס או לעבור טיהור תופסת כיום נפח עצום. מקור מיוחד

לדאגה הם מוטות הבקרה המותקנים בכור ומוחלפים כל פעם שהכור מתודלק.

מוטות אלו העשויים סגסוגת בורון-אירופיום, אחראים לבקרת התגובות

הגרעיניות בכור על ידי בליעת ניטרונים ועל כן הם רדיואקטיביים מאוד.

כיום ישנם כמה אלפי מוטות כאלו, המאוחסנים עם הפסולת הגרעינית ברמת

קרינה נמוכה.

דוגמה לבעייתיות הרבה במתקני הפסולת הגרעינית היא האירוע שהתרחש במפרץ

אנדריבה - מקום אחסון הפסולת הגרעינית הגדול ביותר של הצי הצפוני. באתר

זה מאוחסנים כ21- אלף מ"/ק דלק נוזלי וכ12- אלף מ"/ק פסולת מוצקה. המקום

עצמו ריק מתושבים וכל הפסולת מגיעה אליו באמצעות ספינות. האתר שנמצא

מאתיים מטר מהחוף אינו מגודר, למעט כמה מחסנים חשובים. בבדיקת מלאי

שנעשתה במקום נמצא שרק 64 אחוזים מהתכולה הרשומה אכן נמצאת במקום, מה

שמעלה השערות מפחידות לגבי מיקומם של השאר. לאחרונה שופרו מעט סידורי

הביטחון באתר, לאחר סיכול ניסיון גניבתם של מטילי דלק חדשים. לאחסון

מטילי הדלק המנוצל נבנה מבנה מיוחד ובו שתי ברכות מים הבנויות בטון

שחלקן הפנימי מדופן בפלדה. בעיות ראשונות התגלו כאשר התברר שמים חודרים

אל מכלי האחסון, באים במגע עם מוטות הדלק ומזהמים את מי הברכה. בפברואר

גילו העובדים שמפלס המים באחת משתי הברכות ירד בצורה מדאיגה ומים
1982
ברמת קרינה גבוהה חלחלו החוצה. עם גילוי הדליפה התברר שהמים דולפים

בקצב של 30 ליטרים ביום, וכחודשיים לאחר מכן גדל הקצב ל100- ליטרים

ביום. בד בבד עם הטיפול בדופן הברכה שנסדק, נעשה גם ניסיון כושל לסנן

את המים הדולפים אל מחוץ לבניין, המרוחק כ350- מ'/ בלבד מהים. לאחר חצי

שנה התברר שקצב בריחת המים גדל והגיע כעת ל30 - טון ביממה. מפלס המים

בברכה ירד כל כך, עד כי היה חשש כי המכלים יחשפו לאוויר וכך ייחשפו כל

העובדים לרמת קרינה גבוהה, והאתר כולו יזוהם, כולל ערוץ נחל קטן המגיע

אל הים. לאחר ניסיון כושל של צוות מומחים, קיבל הצי על עצמו את האחריות

לטפל בזיהום והוחלט לאטום את הברכה בכיסויי ברזל, עופרת ובטון בכדי

למנוע מקרינת גמה להתפשט. בנובמבר אותה שנה התברר שגם הברכה השנייה

דולפת ובקצב מהיר יותר. בסוף אותה השנה הושלם הכיסוי מעל הברכה הראשונה

והדליפה הוקטנה, כך שניתן היה לשמור על מפלס מים קבוע בגובה שלושה מ'/.

רמת הקרינה של המים הדולפים הוקטנה באמצעות הקמת מפעל טיהור במקום.

במקביל הוחלט שלא ניתן יותר להשתמש בבניין עצמו ויש צורך להעביר את

מכלי האחסון המכילים את מטילי הדלק המנוצל למכלי בטון. ואכן כאלף מכלים

כאלה הועברו מהברכה השנייה כבר באותה שנה. סיבוך נוסף נבע מכך שמקצת

המכלים נפתחו ומטילי הדלק התפזרו מתוכם בברכה נותרו 70 מכלים, שפונו רק

לאחר שרמת הקרינה ובברכה ירדה. התמורה למאמץ המסוכן שהשקיעו העובדים

המקומיים הייתה חופשה נוספת ושעון. הקצינים מביניהם זכו גם לחצי משכורת

נוספת. לאחר השלמת עבודת הפינוי ב1989- זכה ראש הפרויקט במדליית

"/הגיבור הסובייטי הלאומי"/. דבר התאונה נודע רק לאחר 11 שנים בדוח של

בלונה, שאושר על ידי השר הרוסי לענייני סביבה. במפרץ עצמו לא נמדדה כל

חריגה ברמת הקרינה, ולכן סביר שהמזהמים ספוחים כיום בקרקע האתר.

תאונות בצוללות הגרעין

כיוון שרוב הצוללות היו בשירות הצי הצפוני, טבעי הדבר שגם מרבית

התאונות קרו שם. החמורות שבהן גרמו לטביעתן של כמה צוללות או לדליפת

קרינה רדיואקטיבית לסביבה והביאו למותם של 507 בני-אדם לפחות מאז

הוכנסו צוללות הגרעין לשירות ב1961-. תאונות אחרות כוללות התנגשות

בצוללת אחרת או בקרחונים, שרפות שפרצו בבסיסים הימיים או במספנות,

הסתבכות ברשתות עומק ולבסוף - תאונות שנגרמו בזמן שיגור ניסיוני של

טילים. אף שלכל תאונה הייתה סיבה משלה, רוב התאונות מתאפיינות ברצף

האירועים הבא: שרפה פורצת בצוללת בזמן שהותה מתחת לפני המים והצוללת

עולה על פני המים, מחוסרת מקורות כוח וקשר עם העולם החיצון. היא מאבדת

את כושר הציפה שלה עקב חדירת מים אל מכלי הציפה וננטשת זמן קצר לפני

טביעתה. בכל התאונות שגרמו בסופו של דבר לטביעת הצוללת הופסקה פעילות

הכור הגרעיני, וליתר ביטחון הורדו מוטות הבקרה באופן ידני למצב הנמוך

ביותר, דבר שלכשעצמו יכול היה לשחרר פרץ קרינה רדיואקטיבית ולסכן חיים.

בסך הכול מוטלות שש צוללות גרעין בקרקעית האוקיאנוסים, ארבע מהן שייכות

לצי הצפוני הסובייטי ושתיים לצי האמריקני. רק אחת מארבע הצוללות

הסובייטיות טובעה, השאר טבעו בתאונות. לדוגמה, הצוללת k-278 שטבעה מול

חופי נורווגיה ב1989- הייתה צוללת מיוחדת עשויה טיטניום והייתה מסוגלת

לצלול עד לעומק של 1000, מטרים. השרפה פרצה כאשר הצוללת שבה לבסיסה

בזפדנאיה ליסטה ובעקבות זאת הופעל מנגנון הבטיחות של הכור והצוללת עלתה

לפני המים. האש הייתה כה חזקה עד שאוויר דחוס החל לדלוף מהמכלים, דבר

שהאיץ את התפשטות האש ולאחר שש שעות של ניסיונות כושלים לכבותה, איבדה

הצוללת את כל האוויר הדחוס שלה והוחל בפינויה. אך התברר שלא היו די

סירות הצלה לכל החיילים ואלה שהורדו למים היו רחוקות מדי. כך קיפחו 41

בני אדם את חייהם. סיבת השרפה לא הובררה מעולם, אך נראה שריכוז החמצן

בתא שבו החלה השרפה היה גבוה מדי. אגב, זמן קצר לפני התאונה הראו

תוצאות בדיקה שהיא אינה כשירה לשירות בים.

סוג אחר של תאונות הוא איבוד שליטה על תגובת השרשרת הגרעינית או דליפה

בנוזל הקירור המביאה לשחרור קרינה רדיואקטיבית או להתכה של הכור

הגרעיני. עשר תאונות כאלו אירעו עד כה, הראשונה מביניהן כבר ב1961-,

זמן מועט לאחר השקת הצוללת הראשונה. בתאונה זו חלה דליפה מאחד מברזי

הלחץ במעגל הקירור הראשוני, שהובילה להפעלת מנגנון החירום של הכור.

בכדי למנוע חימום-יתר שיחולל תגובת שרשרת גרעינית בלתי מבוקרת (דהיינו

פיצוץ גרעיני) היה צורך בהזרמה שוטפת של נוזל קירור. מכיוון שלא נערכו

לתקלה כזאת, נאלצו העובדים במקום לאלתר מערכת שתספק נוזל קירור לכור.

העבודה בקרבת אדים וגזים שיצאו מהברז הדולף הביאה למותם של שמונה בני

אדם עקב חשיפה למנות קרינה גבוהות. שאר הצוות פונה והצוללת נגררה

לבסיסה בחצי האי קולה. במקרה אחר, במפעל הייצור בסברודבינסק, הושאר

הכור הגרעיני במהלך בדיקה כוללת באחריותם של עובדי הייצור, לאחר שצוות

הצוללת פנה לאכול צהריים. תוך כדי הבדיקה האוטומטית אירעה שגיאה בתהליך

ההפעלה ונשלח זרם חשמלי גבוה, שהוביל להפעלת הכור וזאת מבלי שמוטות

הבקרה הונמכו. והכור ניזוק.

גורם אנושי או מכני ?

נראה שהשילוב "/אדם-מכונה"/ הוא הגורם לריבוי התאונות ולמורכבותן. אולם

בבדיקת הנושא מקרוב נראה שיש לאדם חלק נכבד מאוד בתאונות אלו. בנייתן

של צוללות הגרעין והפעלתן אינה ולא הייתה מעוגנת בחוק הסובייטי אלא

בתוקף צווים מיוחדים והחלטות של הוועדה העליונה של המפלגה הקומוניסטית.

יו"/ר ועדת השרים, המנהל גם את התעשייה הביטחונית, הוא האחראי לנהלים

בצוללות, ליישומם ולבקרתם. הבעייתיות, הנובעת מכך שהגוף המכתיב את

הנהלים הוא גם זה שמבקר אותם, גדלה עוד יותר אם מביאים בחשבון

שהסמכויות החשובות ביותר הנוגעות לבקרת איכות ולבטיחות אינן בתחום

אחריותו. כך נוצר מצב אבסורדי שהצי מנוע מלדחות צוללת גם אם לדעתו היא

אינה עומדת בקריטריונים הנדרשים. הצוללות אף נבנו במהירות רבה מדי, ולא

היה באפשרותן של המספנות לדחות את בנייתן מטעמי תקציב או לוח זמנים.

תאריך המסירה של הצוללות הוגדר תמיד לסוף השנה האזרחית, וצוללות רבות

נמסרו לצי לפני השלמתן; ב1989- הוגשו 530 תלונות למספנות בידי הצי על

ציוד כושל שהותקן בצוללות.

הגורמים החשובים ביותר לתאונות ולטיפול הכושל בהן הם איכות ירודה של

המתכות ושאר החומרים; פער גדול בין התכנון והביצוע והזמן הקצר שניתן

לביצוע העבודה; מערכת קבלת החלטות מסורבלת; תחזוקה ירודה בגלל כוח אדם

בלתי מיומן שגויס לצוללות, ולבסוף, העדר הסקנת מסקנות לגבי כל אחת

מהתאונות ואי-פרסום מידע רשמי על כך (מטעמי סודיות), הביאו לכישלון

ביישום קריטריונים למניעת הישנותן ולשיפור תנאי העבודה על גבי צוללות

הגרעין.

למרות הליקויים החמורים העולים מתיאור התאונות, רוסיה עדיין המובילה

בעולם בפיתוח הטכנולוגיה של צוללות גרעין ובמיוחד של צוללות לעומק רב.

המספנות הסובייטיות השקיעו מאמצים רבים באימון צוותים מיומנים, דבר

שאפשר בין היתר לבנות צוללות בקצב מדהים בתקופת מירוץ החימוש. למרות

זאת לא היו צוללות או כלי ימי אחר שנמסר לצי הסובייטי שלא נתגלו בו

ליקויים רבים. יו"/ר הוועדה המדינית עמד בפני לחץ עצום לאשר כל פרויקט,

וככל שהדבר נראה מוזר עמדה בפניו הבררה להגיד את האמת על הצוללת ולאבד

את משרתו, או להתעלם מהאמת ולאשר את הצוללת (מה שבדרך כלל קרה). בסוף

שנות השמונים מנה הצי הסוביטי יותר צוללות מבכל שאר המדינות האחרות גם

יחד, אולם אורך החיים הממוצע של צוללת סובייטית לא הגיע אף למחצית מזה

של צוללת אמריקנית. צוללות סובייטיות רבות הוצאו מהשירות בגלל מחסור

בחלקי חילוף ועקב תחזוקה לקויה.

פירוק צוללות הגרעין

עד כה הוצאו 138 צוללות משירות פעיל ו52- מהן נושאות עדיין דלק גרעיני

בכור. עד שנת 2003 יוצאו עוד 150 צוללות משירות פעיל. בעוד שפירוקן של

צוללות מהדור הראשון והשני החל כבר ב1980 -, פירוקן של צוללות מהדור

השלישי נמצא עדיין בתכנון. אף לא צוללת אחת עברה פירוק מלא, הכולל את

פירוק הכור עצמו באופן בטוח. למעשה רוסיה, מאז 1986, מטפלת כיום רק

בהכנה לקראת פירוק, כורים שפורקו ממספר צוללות טובעו בים או עדיין צפים

במבדוקים. פירוק בטוח יתאפשר רק בעוד חמש עד שבע שנים. מתקנים רבים

הנחוצים לפירוק, כגון אלו המאפשרים את פירוק מטילי הדלק המנוצל ומתקני

אחסון מתאימים, עדיין חסרים. מבדוק חדש לפירוק הצוללות מוקם כיום

בחרסון שבאוקראינה, אך צוללות אינן מועברות אליו בגלל אי תשלום חוב של

מיליון דולר וליקויים בטיחותיים שקיימים שם. מצב הצוללות המוטלות
8
במבדוקים מידרדר במשך הזמן ונעשים מאמצים למנוע מגע של מי-ים עם ליבת

הכור על ידי שמירה על כושר הציפה של הצוללת ואטימת החלקים סביב הכור.

מקור האנרגיה לטיפול בצוללות העוגנות במבדוקים הוא ממתקנים הממוקמים על

היבשה, ולכן יש סכנה של נפילת מתח בחורף, דבר שיגרום לקפיאת נוזל

הקירור ולפגיעה במטילי הדלק. התוצאה תהיה קושי בהוצאת מטילי הדלק

ממקומם בזמן פירוקם בעתיד.

ההתייחסות ברוסיה לפירוק הצוללות הגרעיניות הוא כלפרויקט לאומי,

והמחסום העיקרי בפני המשימה הוא מחסור חמור במימון ובמתקנים. אין ספק

שרוסיה לבדה אינה מסוגלת לעמוד במעמסה, במיוחד לנוכח כמות הצוללות

המחכות כבר לפירוק ומספרן של העתידות לצאת מכלל שימוש בשנים הקרובות.

הסמכות לפירוק הצוללות הועברה מהצי למשרד המספנות והמסחר וכך בעצם ניטל

גם הרווח העתידי ממכירת גוף הצוללת מידי הצי. מדינות המערב מוכנות

להירתם למשימה, אך דרישתה של רוסיה, שכל המתקנים יוקמו על ידה ובתחומה,

מקשים על כך.

מידע נוסף ניתן למצוא באינטרנט לפי הכתובת:

צוללות הגרעין הסובייטיות לדורותיהן http://www.grida.no/ngo/bellona/

יש הבדל בסיסי בין כור גרעיני המספק אנרגיה לצוללת גרעינית לבין כור

אזרחי, והוא היחס בין ההספק וגודל הכור לבין נפחו מכיוון שהיחס בין

הספק הכור ונפחו בצוללות הגרעין גדול. מידת ההעשרה של הדלק הגרעיני

המגיעה בכורים אזרחיים לכ4%-, יכולה להגיע לכ90%- בדלק הגרעיני בצוללות

סובייטיות, כך שהזמן בין תדלוק אחד לשני בצוללת מתארך. האנרגיה התרמית

המושגת בכורים אלו יכולה לנוע בין 10 ל200- מגה-ואט. עד 1992 נבנו

הצוללות הסובייטיות בארבע מספנות שונות. כיום פעילה רק זו

שבסברודבינסק, המספקת צוללת אחת עד שתיים בשנה.

הדור הראשון

הכורים הגרעיניים הראשונים היו מבוססים על מערכת קירור מים בלחץ רב,

באופן שהטמפרטורה הגבוהה ביותר המושגת בהם תהיה מתחת לנקודת הרתיחה של

המים (pressurized water reactor). כזה היה גם הכור הראשוני שנבנה

בברית המועצות והבעיות העיקריות שצצו בבנייתו היו הבאת הכור לטמפרטורת

צינון אופטימלית, בקרת ניטרונים והצטברות של תוצרי ביקוע של

אורניום235-. בניית כורים לשימוש בצוללות היוותה הצלחה טכנולוגית גדולה

עבור הסובייטים, אך מבחינת בטיחות קרינה, כורים אלה סבלו מבעיות מספר,

כמו הגנה מפני דליפה ממעגל הקירור הראשוני ורגישות יתר של הציוד

האלקטרוני הממוקם בקרבת הכור לשינויי טמפרטורה ולחץ גדולים. בעיה אחרת,

שהביאה בסופו של דבר לטביעתה של הצוללת k-192 הייתה אי יכולתו של מעגל

הבטיחות השלישי לשאת בעול במקרה של פריצה במעגל הקירור הראשוני. אף לא

אחת מהצוללות של הדור הראשון נותרה בשימוש פעיל, ועד 1992 פורקו כולן.

הדור השני

דור הצוללות השני תוכנן על סמך הניסיון שהצטבר במהלך בנייתן והפעלתן של

צוללות הדור הראשון ואולם בעולם עדיין לא היו מודעים לסיכונים הגדולים

הנובעים מאי-בטיחות בהפעלת המתקנים אלא לאחר התאונות באי מיל ב1979-

ובצ'/רנוביל ב1986-. המתכננים לא צפו אפשרות של איבוד נוזל הקירור

ומבחינתם הבעיה החמורה ביותר שצפויה הייתה דליפה ממערכת הצינורות

המובילים חום בתוך הכור. מכיוון שכך לא שונתה מערכת הקירור באופן

מהותי. נעשה שימוש רחב יותר בבקרה מרחוק והכור כולו הורחק מקרבת הצוות

ונעטף במעטה ביולוגי בעל יכולת ספיחה גבוהה של חומר רדיואקטיבי. אחת

הבעיות הייתה מניעת דליפה מצינורות קירור בעלי קוטר גדול.

בדור זה נבנו בשלב ראשון צוללות על פי העיקרון שבו נבנו הצוללות

האמריקניות מסדרת "/ג'/ורג וושינגטון"/ ("/יאנקי"/) . כל אחת מהן נשאה טילים

בליסטיים בעלי ראשי נפץ גרעיניים ובעלי טווח של 3000 ק"/מ. מאוחר יותר

נבנו צוללות בעלות טווח שיגור עד 9000 ק"/מ ומערכת ניווט משופרת. כעת

לא נאלצו הצוללות הסובייטיות לפטרל לאורך חופי ארצות הברית לצורך

משימתן, אלא ניתן היה לשגר את הטילים מחופי חצי האי קולה מתחת למעטה

הקרח. צוללות בעלות טווח שיגור גדול עוד יותר נכנסו לשירות לאחר

שהאמריקנים פיתחו את מערכת האזנה SOSUS מערכת האזנה בכבלים שהונחה

לאורך החופים המזרחי והמערבי של ארצות הברית וכן לאורך חופי נורווגיה,

איסלנד, גרינלנד, איי פארו והאי הבריטי. כעת ניתן היה לשגר טילים

ישירות מהבסיסים עצמם. במקביל פותחו צוללות הנושאות טילי שיוט למקרה של

היתקלות עם מטוסי תקיפה, אוניות או צוללות אויב וחלקן נמצאות עדיין

בשירות. רוב הצוללות מדור זה נמצאות בתהליך פירוק ומוחלפות בהדרגה על

ידי צוללות מהדור השלישי והרביעי.

הדור השלישי

בניית דור הצוללות השלישי החלה כבר ב1977-, אר הן נכנסו לשירות רק

ב1981-. הוכנסו שיפורים רבים בנושאי בטיחות ההפעלה, במיוחד בנוגע למעגל

הקירור הראשוני. מערכת הקירור והכור עצמו היו יחידה אחת, דבר שהוביל

ליעילות גבוהה יותר בקירור הכור ולירידה בנפח צינורות הקירור. כמו כן

צוידה מערכת הקירור של הכור במערכת חשמל נפרדת, הפועלת ללא תלות במערכת

הכללית ומאפשרת את קירור הכור גם במקרה של נפילת מתח כללית.

צוללות הטייפון מדור זה הן הגדולות בעולם וכל אחת מהן נושאת כמאתיים

ראשי נפץ גרעיניים. שש צוללות כאלה הוכנסו כבר לשירות ובניית שבע

נוספות הופסקה לאחר שהחל השינוי הפוליטי בברית המועצות בסוף שנות

השמונים. דור הצוללות הזה משופר מאוד ביחס לדורות הקודמים הן מבחינת

הטכנולוגיה הגרעינית של הכור והמכשור האלקטרוני שלו והן מבחינת פעולתן

השקטה שמקשה על גילוין.

ה ד ו ר ה ר ב י ע י

בדצמבר 1993 החלה בנייתו של דור הצוללות הרביעי של הצי הסובייטי ואף

שהאב טיפוס הושק ב1995-, אין תכניות להכנסתן לשירות לפני 1998. צוללת

זו שקטה עוד יותר מצוללות Akula השייכות לדור השלישי והיא נחשבת

כמפותחת בעולם.

ומה עם שאר המדינות?

לבד מרוסיה, עוד ארבע מדינות מתפעלות צוללות גרעין: ארצות הברית,

בריטניה, צרפת וסין. בעוד שבצוללות הרוסיות יש בדרך כלל שני כורים

גרעיניים, יש בצוללות מן הדגמים המערבים כור אחד בלבד בכל צוללת. עובדה

זאת, בנוסף למספר הצוללות הקטן יחסית שיש לכל מדינה, מקטינה את בעיית

הפסולת הגרעינית בארצות אלו. לשם השוואה, בכל ארבע המדינות יחדיו יש

כיום 132 כורים גרעיניים פעילים לעומת 476 כורים צבאיים פעילים בשירות

הצי הרוסי. כל המדינות שהוזכרו ממשיכות בפיתוחן של צוללות גרעין. רוסיה

מפתחת כעת שלושה פרוייקטים חדשים של צוללות גרעין, ואוניית מלחמה

המונעת באמצעות כור גרעיני שאמורה היתה להכנס לשירות בסוף 1996. בארצות

הברית נבנים כיום תשע צוללות גרעין ושני מטוסי מטען. בריטניה בונה שבע

צוללות וצרפת וסין מפתחות דור חדש של צוללות. בנוסף להן חברה הודו

לרוסיה בתכנון דור חדש של צוללות גרעין.

בנוסף לכורים הצבאיים ישנם 442 כורים למטרות אזרחיות בכשלושים מדינות

בעולם ו292- נוספים במכוני מחקר. כמו כן יש כעשרה כורים למטרות פיתוח

נשק גרעיני, ארבעה מהם בתחומי סיביר. בסך הכול יש בידי הצי הצפוני

כ18%- מסך כל הכורים הגרעיניים בעולם.
IdanBS לא מחובר   הגב עם ציטוט
ישן 14-07-08, 18:51   #4 (קישור ישיר)
IO Pro
 
סמל האישי של Elio
 
תאריך הצטרפות: Oct 2007
הודעות: 1,973
ברירת מחדל

אני אוהב את שניכם !!!
המון תודה!!!
Elio לא מחובר   הגב עם ציטוט
ישן 14-07-08, 22:18   #5 (קישור ישיר)
IO Pro
 
תאריך הצטרפות: Jul 2007
הודעות: 1,517
ברירת מחדל

יש תוכנה בשם הפוך על הפוך שעושה את זה.
SAAAAA לא מחובר   הגב עם ציטוט
ישן 15-07-08, 4:07   #6 (קישור ישיר)
IO Member
 
סמל האישי של bamba12
 
תאריך הצטרפות: Apr 2007
הודעות: 893
ברירת מחדל

טוב, ממש שיעמם לי אז בניתי תוכנה בג'אווה שתעשה את זה (אפילו שעשו לך את זה כבר), הנה הלינק (תבחרו אחד משני הלינקים):
Send big files the easy way. Files too large for email attachments? No problem!
RapidShare: Easy Filehosting

יש בעיה אחת (לפחות) שאם כותבים יותר ממה שנכנס במקום של הכתיבה אז אי אפשר לראות את מה שכתבת קודם, אבל אפשר פשוט ללחוץ Ctrl+A, לסמן הכול ולהעתיק למקום כלשהו.
bamba12 לא מחובר   הגב עם ציטוט
קישור פירסומי
ישן 15-07-08, 9:46   #7 (קישור ישיר)
IO Pro
 
סמל האישי של Elio
 
תאריך הצטרפות: Oct 2007
הודעות: 1,973
ברירת מחדל

ממש שיעמם לך....
תודה רבה!!!
Elio לא מחובר   הגב עם ציטוט
תגובה


הגדרות אשכול
אפשרויות הצגת נושא

חוקי משלוח הודעות
אתה לא יכול לשלוח הודעות חדשות
אתה לא יכול לשלוח תגובות
הינך לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך

vB code הינו פועל
סמיילים הינו פועל
קוד [IMG] הינו פועל
קוד HTML הינו כבוי
Trackbacksהינו פועל
Pingbacks הינו פועל
Refbacks הינו פועל

נושאים דומים
אשכול מפרסם האשכול פורום תגובות הודעה אחרונה
Weeds עונה 5 CHiPoPo דיבורים על הא ודא 32 08-06-09 19:57
אוו או אחרי 3 שבועות קיבלתי חזרה את הכרטיס. Andrew מחשבים ומה שמסביב 5 07-03-08 15:04
מכתב של אמא בלונדינית + 21 דרכים לקבל פרופיל 21. SnirD דיבורים על הא ודא 1 11-09-07 22:59
מכתב שקיבלתי מNVIDIA jakoz כרטיסי מסך 3 19-04-07 22:22
התוכנית הכלכלית של נתניהו בדרך חזרה לשלטון תפוחים דיבורים על הא ודא 0 20-03-07 15:35


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 15:32.





מופעל על ידי: vBulletin
Copyright ©2000 - 2017, Jelsoft Enterprises Ltd.
Search Engine Friendly URLs by vBSEO
IOPanel.net © כל הזכויות שמורות