Sapphire Mini Projector 101

בתחומים רבים בעולם המחשבים ישנה תחרות אינסופית על כתר הביצועים, כשאינספור חברות מנסות להציג
מוצר טוב ומהיר יותר מהמוצר המתחרה, אם זה בתחום המעבדים, בתחום כרטיסי המסך, בתחום הזיכרונות
ועוד דוגמאות רבות, כאשר במקביל ישנו תהליך נוסף של מזעור, מלבד ההתפתחות הטכנולוגית בכל מה שקשור
להליכי ייצור מתקדמים יותר, מדובר גם על מוצרים קטנים יותר ומתקדמים יותר לעומת הדור הקודם שלהם, או
מוצרים אשר משתמשים בטכנולוגיה אחרת ומגיעים באריזה קטנה הרבה יותר, תוך שהם מציגים יכולות הקרובות
מאוד אם לא עולות על המוצרים מהדור הקודם או מוצרים גדולים יותר.

אחד המוצרים אשר מדגימים בצורה הטובה ביותר את המשפט האחרון הוא המוצר אשר אנו סוקרים היום, מקרן
מבית Sapphire , ה Sapphire Mini Projector 101, שהוא מקרן PICO מיניאטורי עם יכולת הקרנה של
עד לגודל של 60 אינץ', כאשר אם בעבר כאשר חשבנו על מקרן מיד עלתה לנו תמונה של מוצר גדול יחסית
ומסורבל לנשיאה, הרי שכאן מדובר במוצר בגודל כף יד , אשר יכול להיכנס לכל תיק גב או תיק צד בקלות רבה,
ועם מאמץ קל אפילו נוכל לסחוב אותו בכיס (של דגמ"ח או מכנס רחב כלשהו).

Sapphire

Sapphire היא אחת משותפות הייצור המובילות של AMD (בעבר ATI) אם לא המובילה שבהן, והיא בדרך כלל
הראשונה להציג את כרטיסי המסך החדישים ביותר של AMD , כשבהמשך החברה מציגה בדרך כלל גרסאות
רבות ומשופרות עם קירורים משופרים, תוספות עשירות ועיצובים מיוחדים, מוצרי החברה נחשבים נהנים ממוניטין
מכובד בתחום כרטיסי המסך, והכלל.

בתקופה האחרונה נחשפנו למגוון מוצרים אשר החברה התחילה לשווק מלבד כרטיסי מסך כמו ספקי כוח, לוחות אם,
מחשבים מיניאטוריים וכאמור המקרן אשר אותו אנו נסקור היום, אשר מתחבר באופן טבעי לצד הגרפי / תצוגה
בכל מה שקשור למוצרי Sapphire, כאשר בחברה יכולים לספק לא רק כרטיסי מסך , אלא גם אמצעי תצוגה.

Sapphire Mini Projector 101 – אריזה

אריזת ה Mini Projector 101 היא אריזת קרטון פשוטה בצבע לבן, שעליה נמצא תמונה של המקרן, והדגמה
של אפשרויות החיבור השונות המוצעות, כשבצידה האחורי של האריזה נמצא מפרט טכני בסיסי של המקרן.

כשנפתח את האריזה החיצונית נגלה כי בפנים נמצאות שתי קופסאות קרטון קטנות יותר (ואיכותיות יותר), בצבע
שחור, באחת מהן נמצא את המקרן יושב בשקע בקרטון עם חוברת הוראות קצרה (ודי צנועה בתוכן), הרמת
המגש העליון עליו יושב המקרן חושפת את כבל ה VGA ושנאי המתח לחשמל בחלל מתחת.

הקופסה השניה מכילה שלל אביזרים אחרים, עם דגש על שלל. Sapphire לא חסכו כמעט כלום בבאנדל, שימו
לב לרשימת האביזרים הכוללת שמקבלים עם המקרן (לא כולל המטען):

  • נרתיק נשיאה רך
  • חצובה תלת רגלית (טרייפוד) איכותית וגמישה
  • כבל VGA לקונקטור אוניברסלי
  • כבל קונקטור אוניברסלי לחיבור 3.5 מ"מ למכשירי נוקיה (תואם גם למכשירים אחרים)
  • כבל קונקטור אוניברסלי לחיבור 3.5 מ"מ למכשירי Apple- iPhone , iPod ועוד.
  • כבל קונקטור אוניברסלי לכניסות RCA ("בננה" אדום/כחול/צהוב)

אביזר נוסף עליו מצאנו לנכון להרחיב בנפרד הוא אביזר שנדיר מאוד למצוא בבאנדלים שונים, כשבדרך כלל
הוא נמכר בנפרד במחירים של עד ל 15 דולר- מתאם למכשירי אפל מהקונקטור של אפל ליציאת 3.5 מ"מ
שתתאם לכבל המצורף. צירוף הכבלים הייעודיים לכניסות 3.5 מ"מ יחסוך הרבה מאוד בלאגן וכאבי ראש
בחיבור למכשירים סלולריים (אחד מהייעודים העיקריים של המקרן), שכן במקום לחבר את מתאם ה RCA
מצד אחד, וכבל RCA תלת גידי מסורבל מצד שני, כל מה שנדרש הוא כבל דק וקצר עם קונקטורים
קטנים.

למרות שנראה כאילו כל דבר אפשרי כבר כלול בבאנדל, למקרן יש גם מקלט אינפרא אדום, וניתן לרכוש לו
שלט רחוק מלא בנפרד. נציין שביחס למקרנים אחרים, מדובר בבאנדל עשיר עם ערך מוסף- רוב המקרנים מגיעים
עם אפשרות חיבור בסיסית ל RCA, מקרנים בעלי אפשרות חיבור למחשב יגיעו עם מתאם VGA, וזהו …
כל כבל נוסף נמכר במחירים של 5-10 דולר, ומתאמים לאייפוד או מכשירים דומים אחרים נמכרים בכ 15 דולר.
חצובה כדוגמת זו שבאריזה ניתן לרכוש בכ 5 דולר, מדובר בתוספת משלימה שמונעת רכישות מיותרות לאחר מכן.

Sapphire Mini Projector 101 – מבט מקרוב

הדבר הראשון שבולט במקרן (ולמעשה, בכל מקרן פיקו) הוא גודלו הזערורי. במקרה הזה, מדובר על מידות
של 116X50X18 מ"מ (עובי/רוחב/אורך בהתאמה) ומשקל נוצתי של 100 גרם עם הסוללה. המקרן מצידו
העליון עשוי מפלסטיק בגימור מבריק, ומשאר צדדיו פלסטיק בגימור מט ומחוספס, המזכיר מעט את גימור ה
microstain של Dell (גימור פלסטיק המדמה תחושה של ציפוי גומי).

למרות משקלו הקל, המקרן מרגיש מוצק, גם בהפעלת לחץ ממספר כיוונים אין קרקושים, חריקות, או שאר
רעשים. איכות ההרכבה, לפחות ברמה השטחית, טובה מאוד. בצידו העליון של המקרן נוכל למצוא את כל
בקרי\מתגי התפעול- כפתור התפריט, המשמש לגישה לתפריט המוצג (OSD) של המקרן, כפתורי הכיוונים,
המשמשים למעבר בתפריט, להגברת/הנמכת הווליום, להחלפת מקור האות, ושליטה על עוצמת התאורה, חוגת
הפוקוס (כאמור, למקרני הפיקו הזערוריים אין את הפריווילגיה להתהדר באוטו-פוקוס), ונורות הטעינה/פעולה.

כפתורי הניווט והתפריט בנויים היטב, יש התנגדות טובה בלחיצה עליהם, וחוץ מהקליק המתבקש בלחיצה, אין
עדות לרעשים אחרים. בזמן השימוש בהם כשהמקרן פועל, הם מוארים בכחול. בצידו הימני של המקרן נמצא
את כפתור ההדלקה/כיבוי, והמקלט האינפרא אדום לשלט האופציונלי. בנוסף, קיימים מקדימה פתחי אוורור. יש
לציין שבמקרן זה לא קיים (ואין צורך) במאוורר. בצד שמאל קיימים פתחי אוורור. בשני הצדדים קיימים פתחים
לרמקולים המובנים.

בחלק האחורי נמצא את פורט התצוגה האוניברסלי (שתומך באותות אנלוגיים בלבד, VGA ו RCA), ואת החיבור לחשמל.
יש לציין שהמקרן יכול לפעול ישירות בחיבור לחשמל ללא צורך בסוללה, כך שלמעשה זמן הפעולה שלו לא מוגבל.
(למקרנים מבוססי LED אין זמן פעולה מוגבל שמעבר לו הם דורשים הפסקת צינון).

בחזית המקרן נמצא, כמובן, את העדשה, פתחי אוורור קטנים נוספים, ותוספת שימושית- תריס הזזה להגנה על
העדשה בזמן שהמקרן לא בשימוש. התריס ננעל בסוף המסילה שהמקרן סגור כך שלא ייגרם מצב של נזק לעדשה
בזמן נשיאה. בתחתית המקרן נוכל למצוא את מכסה הסוללה, והכנה להברגת רגלית. ההברגה עצמה בתוך השקע
עשויה ממתכת, כך שלא צפויות בעיות של שחיקה גם בהברגה ופירוק מרובים של רגליות. מדובר בהברגה סטנדרטית
כמו של מצלמה, כך שלמעשה כמעט כל חצובה או רגלית סטנדרטית אמורה להתאים.

כפי שניתן לראות, עיצובו של המקרן פשוט, חלק, ופונקציונלי. הצורה ומיקום הכפתורים נוחים, והכל בהישג יד.
אין בעיה לתפעל את המקרן בנוחות ביד אחת. הודות לגימור המחוספס בתחתית, האחיזה במקרן טובה והוא לא
מחליק בקלות. עם זאת, היינו שמחים לראות לולאה לחיבור רצועה ליד, יש די והותר מקום בצדו האחורי של
המקרן, לא בדיוק מדובר בהשקעה כספית גדולה, אבל כן מדובר באמצעי בטחון שיכול למנוע תאונות מצערות.
Sapphire Mini Projector 101 – היסטוריה מקרנים זעירים

במהלך שנת 2003 הציגה חברת Explay, העוסקת ביצור אמצעי תאורה וניתוב תאורה למקרנים קונספט ראשוני
למקרן שיכנס לכל תיק, לכל פאוץ', ויהיה זמין בכל מקום וזמן.
קונספט זה הוצג בפני מספר יצרנים שאחראיים על יצור פאנלי תצוגה של מקרנים (כמו 3M, יצרנים של פאנלי LCoS,
ו Texas Instruments, יצרנים של פאנלי DLP) בתקווה להגיע לשיתוף פעולה ולהציג דגם ראשון לשוק.

בשנת 2005 החברה נכנסה לחוזה עם חברת Kopin, והחלו לעבוד על דגם ראשון.
דגם זה מעולם לא ראה אור, אך באוקטובר 2006, חברת Digislide הציגה לציבור לראשונה בכנס הטכנולוגיה
ANZA תכניות גמורות למקרן זעיר.
למרות שגם הדגם שהוצג בכנס לא ראה אור, לאחר מכן Digislide החלו לייצר מספר דגמים של מקרנים המבוססים
על אותן תכניות, כשאותם מקרנים משווקים כרגע בשוק.

למרות שהתרחשו הרבה הכרזות ומצגות, עדיין היו מספר בעיות בהגעה למקרן זעיר אמיתי, בעיקר בגלל אמצעי
התאורה. בעיה זו נפתרה לאחר שבסוף 2006 הוצגו ע"י סאמסונג ו OSRAM (יצרנית אמצעי תאורה גרמנית)
נורות LED בהספק גבוה, שאפשרו להחליף את הנורות הקונבנציונליות, צרכו פחות חשמל, והציגו אורך חיים
גבוה בהרבה.
הירייה הראשונה במירוץ למקרן נייד אמיתי הייתה של חברת 3M, כרגע היצרנית הגדולה בעולם של פאנלי LCoS.
בשנת 2008 הוצג לשוק הרחב מקרן ה 3M Mpro 110.

זה היה המקרן הראשון שהציג ניידות אמיתית, ללא תלות בחיבור לחשמל, ופעל עם סוללה נטענת.
למרות זאת, המקרן לא ראה הרבה הצלחה, שכן לא היה לו הרבה שימוש פרקטי-
למרות רזולוציה סבירה של 640X480, אורך החיים שלו עמד על 10,000 שעות בלבד, ועוצמת התאורה שלו הייתה
נמוכה מאוד. 8 Ansi lumen מוצהרים, עם תוצאה מעשית של כ 6.5. בשביל לפשט את העניין, אפילו באור חלש
המקרן אינו שמיש בכלל, ובחדר חשוך לחלוטין, אי אפשר לקבל תמונה ברורה בגודל של יותר מ 30".

הזירה שככה מעט, עד שב 2009 הוצגו מקרני הדור השני. הדגמים העיקריים בשוק היו ה mpro 120 של 3M,
וה PK100 של Optoma.
אורך החיים המוצהר גדל ל 20,000 שעות, איכות הפאנלים השתפרה, ואיתה איכות הצבע. עוצמת התאורה נעה
בין 10 ל 12 Ansi lumen, עוצמה זו כבר אפשרה לקבל תמונה בסיסית של 14" באור או כ 40-50 בחושך
מוחלט בצורה ברורה. מקרני ה LCoS של אותו דור השתמשו ב LED לבן בודד כמקור תאורה, כך שאיכות הצבעים
שהתקבלה הייתה בינונית בלבד. מסיבה זו, אותם מקרנים עדיין לא היו שימושיים במיוחד למטרות צפיה בוידאו,
ושווקו בעיקר ככלי לעסקים.

בסוף 2009 ותחילת 2010 הוצגו ההתפתחויות הגדולות ביותר בתחום: ההספק המירבי של נורות ה LED בהן
נעשה שימוש גדל, ולכן גם עוצמת התאורה.

בנוסף, חלק מהחברות הכריזו על דגמים ראשונים של מקרנים בעלי 3 נורות LED בצבעי היסוד כמקור תאורה,
במקום נורה אחת לבנה. מקרני הדור השלישי (והנוכחי), ביניהם גם מקרן ה Sapphire 101 הנסקר כאן היום
החלו לראות אור ברבעון השני של 2010.

דוגמאות למקרנים כאלו שניסו להציג חידושים הם ה P2 של חברת AAXA, שלמרות גודלו, כ 60% יותר
מהמקרנים האחרים בקטגוריה, הציג תאורה ברמה שלא נראתה קודם-
33 Ansi lumen ורזולוציה מרשימה של 800X600, ה Mpro150 של 3M, שעברו להשתמש בתאורת RGB
במקום LED לבן בודד, וגם ה Sapphire 101, שויתר על נגן מדיה מובנה כמו שיש ברוב המקרנים המתחרים,
בטענה שבכל מקרה נגני מדיה כאלו מוגבלים מאוד ביכולת שלהם לפענח כל דבר חוץ מתמונות, אבל בעזרת
ויתור זה שחוסך רכיבים- הצליח להיות המקרן הנייד הקטן ביותר בשוק שמשתמש בתאורת RGB, וכעבור זמן
קצר מההשקה, הפך להיות גם אחד הזולים ביותר בקטגוריה.

במהלך השנה הציגו 3M מקרנים בשם Mpro160 ו Mpro180. שניהם עם עוצמת תאורה של 32 Ansi lumen,
רזולוציה של 800X600, שניהם משתמשים באותו מודול הקרנה בדיוק, כאשר ההבדלים הם בעיקר בפיצ'רים
שמסביב, כגון מסך על דגם ה 180, חיבור לאינטרנט ועוד.

מקרנים אלו הם גרסה משופרת (אך גדולה יותר, יקרה יותר ובעלת זמן סוללה קצר יותר) של מקרני הדור השלישי.

בצד של מקרני ה DLP, לקראת סוף השנה חברת Optoma הציגה שני דגמים חדשים, PK201 ו 301, שמציגים
רזולוציה של 854X480, תאורה עוצמתית של 20 ו 50 Ansi lumen בהתאמה, מגוון כניסות (כולל HDMI),
ושלל תכונות ומאפיינים מתקדמים. למרות היתרונות המרשימים, זמן הסוללה של מקרנים אלו קצר, מחירם גבוה,
והם גדולים במעט ממתחריהם מבוססי ה LCoS.

בשביל למלא את הנישה החסרה בין ה PK201 בעל העוצמה הבינונית ל PK301 בעל העוצמה גבוהה מאוד,
סאמסונג השיקו לא הרבה לאחר מכן מקרן בשם SP-H03 שמתהדר באותה רזולוציה וניגודיות, אבל מגיע
בעוצמת תאורה של 33 Ansi lumen.

נכון לרגע זה, מלבד מקרנים מבוססי לייזר (שמחירם מרקיע שחקים ל 500-600 דולר ומעל), לא הוכרזו פריצות
דרך חדשות, ובמקום זאת המגמה הרווחת היא של מזעור המודולים הקיימים לשם שילובם במכשירים שונים,
כגון מצלמות וטלפונים סלולריים (כדוגמת ה Samsung Galaxy Beam).

בביקורות שונות מרחבי העולם, מקרני הדור השלישי סוף סוף קיבלו התייחסות ככלים שמישים, כל דגם ספציפי
לשימוש המתאים ליתרונות שלו. הפופולריות של מקרנים אלו גדלה, התחרות גדלה, המחירים ירדו, ואנו כרגע
מצפים בקוצר רוח לראות מה צופן העתיד לשוק זה.

לפני המבחנים עצמם, בשביל הבנה טובה יותר של המבחנים/התוצאות, ובשביל להבהיר מספר מושגים בהם
נעשה שימוש בסקירה זו, חשוב להבין את הצורה בה המקרנים הזעירים היום עובדים. שתי הטכנולוגיות העיקריות
הן DLP ו LCoS, אז בהן בלבד נתמקד.
DLP – סקירה טכנולוגית

DLP, או Digital Light Processing היא טכנולוגיה שפותחה במקור כדי להתגבר על המגבלות של מקרנים
מבוססי LCD, ולהגיע לרמה הבאה באיכות תמונה.
שלא כמו מקרנים מכל הסוגים האחרים, בהם אור עובר דרך תמונה כדי להקרינה או משוקף מתמונה אל
תוך עדשה והחוצה, במקרני DLP קרני האור המוקרן ממקור התאורה הן עצמן אלו שמרכיבות את התמונה.

ליבו של מקרן DLP הוא האימג'ר (מעתה בשביל הנוחות יקרא פאנל תצוגה, לשני סוגי המקרנים), שהוא למעשה
לוח המורכב ממאות אלפי עד מליוני מראות מיקרוסקופיות, שכל מראה מייצגת פיקסל בודד.

המראות במטריצה עשויות בד"כ מאלומיניום (בשל יכולת החזרת אור טובה, ומשקל נמוך מאוד) , וכל אחת יושבת
על תושבת המחוברת לציר, כאשר הציר יכול להסתובב (ואיתו מסתובבת המראה) בכ 10-12 מעלות כדי לשלוט
בהחזרת האור.
עקב קנה המידה הזערורי של המבנה והמשקל הזניח של כל מראה, בדיקות מעבדה עקביות הסיקו שגם לאחר טריליון
(10 בחזקת 12) פעולות, הנזק שיגרם לצירים עדיין יהיה מזערי.

קיימים 2 סוגים עיקריים של מקרני DLP, מקרני פאנל בודד ומקרני 3 פאנלים. (נקראים גם "שבבים", מודול
המראות מכיל גם את שבב התזמון).
לנוכח העובדה שמקרני כיס משתמשים רק בפאנל בודד, נתמקד בצורות השונות של שיטה זו בלבד.

מקרני פאנל בודד מתחלקים ל 2 קטגוריות, מקרנים בעלי מקור תאורה בודד, ומקרנים בעלי שלושה מקורות תאורה
(RGB) במקרנים בעלי מקור תאורה בודד, האור עובר דרך גלגל צבע- דיסקית שעליה מקטעים בצבעי
אדום/ירוק/כחול, ובחלקם, לצורך הגדלת ה GAMUT הנראה, גם צבעי צהוב, ציאן, ואחרים.
לאחר שהאור עובר דרך הגלגל ורק הצבע הנדרש מסונן, שבב ה DLP מכוון את המראות שמייצגות פיקסלים המכילים
אלמנטים שדורשים את הצבע שמאיר כרגע לצורך החזרת אור אל העדשה, והחוצה אל מסך ההקרנה. מראות
המייצגות פיקסלים שאינם מכילים אלמנטים הדורשים את הצבע המאיר מכוונות לכיוון heat sink הצבוע בצבעים
סופגי אור.
בגלל שבמקרני DLP הצבעים מוקרנים על מקומות שחופפים לאלו שהיה מוקרן בהם צבע אחר, גלגל הצבעים
מסתובב מספר פעמים לכל פריים, ככל שהזמן המוקרן של כל צבע פוחת, האפשרות להבחין בכך בעין האנושית קטנה.
במקרנים בעלי גלגל הגלגל מסתובב במהירויות של בין 8000 ל 15,000 סיבובים לדקה.
היחס בין קצב
הרענון של מקור האות למספר הסיבובים בשניה של גלגל הצבע חייב להיות ישר, או שעלולה להתרחש תופעת
"שבירת צבע", וצבע לא נכון יוקרן.
בשיטה זו ניכרת תופעת ה "קשת" (Rainbow effect), כאשר הרבה אובייקטים על התמונה או התמונה עצמה
נמצאת בתזוזה אינטנסיבית (או אם חפץ נע עובר בין המקרן למשטח ההקרנה) ניתן לשים לב לצבעים השונים
המוקרנים, ולשבירת הצבעים בתמונה.
במקרני כיס הפתרון לכך הוא הצורה השניה של מקרני פאנל בודד- מקרנים בעלי 3 מקורות תאורה, LEDים
בצבעי אדום/ירוק כחול.
שיטת הפעולה זהה לזו של מקרן בעל גלגל צבעים, אבל במקום אור שעובר דרך מסנן צבע בדרכו לפאנל המראות
והחוצה, האור מסופק ע"י הבזקים של LEDים.
מכיוון שקצב ההבזקים אינו מוגבל ע"י מגבלה פיזית כמו קצב הסיבוב של הגלגל, ואף ניתן להבזיק ביותר מצבע אחד
בכל רגע נתון בהתאם לצורך, במקרנים אלו אפקט הקשת לא קיים.
(או ליתר דיוק, לא קיים בצורה הניתנת להבחנה ע"י העין האנושית, גם במצבים מהקיצוניים ביותר)
היתרונות של מקרני
DLP על מתחריהם הוא GAMUT צבעים רחב מאוד, ניגודיות גבוהה מאוד, מחסור מוחלט בריצוד תמונה (שכן הבזקים
בקצב של מעל 10,000 פעם בשניה הם רחוקים ממה שהעין האנושית מסוגלת לקלוט, ולכן המוח מתייחס למצב זה כאילו
הריצוד לא קיים, העיניים לא מתעייפות בכלל), לא קיימת תופעה של "צריבת תמונה", שכן אין למעשה רכיב עליו
מוצגת באופן פעיל התמונה ע"י חומרים כימיים, צבעים קבועים לאורך כל חיי המקרן, שכן לא קיימת דהיית צבע, וצבעים
כהים עמוקים ואמיתיים.
החיסרונות העיקריים של מקרני DLP הם המחיר הגבוה, שכן פאנל המראות הוא רכיב מורכב ויקר (ועם זאת, אמין מאוד),
אפקט הקשת במקרני פאנל בודד זולים יותר המשתמשים בגלגל, והרזולוציה המוגבלת ביחס לגודל הפאנל (והמקרן, במקרה
של מקרני כיס), שכן נעשה שימוש ברכיבים פיזיים ליצוג הפיקסלים, והמזעור של אלו עדיין מוגבל.
LCoS – סקירה טכנולוגית

LCoS, או Liquid Crystal on Silicon היא נגזרת של טכנולוגיית ה LCD, בה עושים שימוש בגבישים נוזליים
הכלואים בין 2 שכבות מבודד ליצירת התמונה.
בשיטה זו האור ממקור התאורה פוגע בפאנל התצוגה עליו מוצגת התמונה (או חלק מהתמונה, בהתאם לסוג
המקרן, יפורט בהמשך), ומוחזר אל העדשה, בין אם ישירות, או דרך מערכת מנסרות במקרנים מתקדמים יותר.
יתרון אחד של טכנולוגיה זו הוא הרזולוציה הגבוהה שניתן להשיג בקלות יחסית לעומת DLP ביחס לגודל פאנל התצוגה,
שכן אין צורך בפאנל עם מספר מראות כמספר הפיקסלים, מה שמציב קושי מכני, אלא עושים
שימוש בפאנלי גביש
נוזלי, שהטכנולוגיה ליצורם קיימת כבר שנים רבות, ולכן גם מזעורם הגיע לרמה מתקדמת מאוד.
היתרונות אל מול מקרני LCD הם זמן תגובה נמוך יותר, עמידות גבוהה יותר לפגעי הזמן (תהליך דהיית הצבע
איטי בהרבה) וצריכת חשמל נמוכה יותר.

הערה:
יש לציין שקיימים גם מקרני LCD המשתמשים ב 3 פאנלי תצוגה (3LCD של אפסון) שפועלים בדרך קצת אחרת
ממקרני ה LCD ה "קלאסיים", אבל נושא זה אינו רלוונטי לסקירה.
יש מספר שיטות ליצירת מקרן LCoS, קיימים מקרנים עם פאנל תצוגה בודד, וקיימים מקרנים בעלי 3 פאנלי תצוגה,
כאשר כל אחד אחראי על הצגת האלמנטים של אחד מצבעי היסוד.
בשיטה הכוללת 3 פאנלים האור מהמנורה עובר דרך מנסרה, מפוצל ל7 צבעים, כאשר 3 מהם (אדום/ירוק/כחול)
מנותבים כל אחד לפאנל תצוגה אחר, ושאר הצבעים מנותבים לספיגה על Heat sink לפיזור החום, שצבוע בצבעים
כהים מאוד כדי למנוע החזרת אור.
אחרי שכל אחת מקרני האור פוגעת במשטח המיועד לה, האור מכל משטח מוחזר בעזרת מראות לכיוון העדשה,
שם הפלט יוצא יחדיו, והתוצאה היא התמונה השלמה על כל צבעיה. הודות לעובדה שמהירות האור נמצאת ברמה
גבוהה בהרבה מהתפיסה האנושית, אין חשיבות למרחקים שעוברות קרני האור השונות במקרן, התמונה תמיד
נראית אחידה.
במקרני כיס מבוססי LCoS נעשה שימוש רק בפאנל בודד, אז נתמקד בשיטה זו, כאשר גם היא נחלקת ל 2 תתי
קטגוריות: תאורה ממקור בודד ותאורה ממקור RGB.
במקרנים בעלי מקור תאורה בודד (ביניהם מקרני PICO מהדור הראשון, כמו 3M Mpro 110 או Aiptek V10
לדוגמה) קיים מקור תאורה בודד שמאיר את פאנל התצוגה עליו נמצאת התמונה, והאור שפוגע בפאנל מוחזר
דרך העדשה החוצה ואל יעדו על משטח ההקרנה הנבחר. יתרונה של שיטה זו הוא באמינותה הגבוהה בשל
המספר הנמוך של חלקים שמעורבים, ועלות הייצור הנמוכה. החסרונות העיקריים הם ניגודיות נמוכה, גוונים כהים
דהויים, וזליגת אור.
בשביל לפצות על חסרונות אלו של שיטת הפאנל הבודד, לאחרונה הוצגה שיטת יצור הכוללת פאנל תצוגה בודד, ו 3 מקורות
תאורה, אדום/ירוק/כחול. שיטה זו מוגבלת לתאורת LED בלבד, בשל התדירות הגבוהה של הבזקים שנדרשים כדי
לקבל תמונה אחידה וחלקה.
בשיטה זו פאנל התצוגה מציג 3 תמונות להרכבת פריים אחד, כאשר כל תמונה כוללת אלמנטים של צבע אחד בלבד (subpixels
שנועדים לקבל אור באחד מ 3 הצבעים), ובכל החלפת תמונה, מבזיק ה LED התואם לאותו חלק של התמונה.
היתרון הגדול של פתרון זה הוא בראש וראשונה GAMUT צבעים רחב יותר, כלומר, בפועל ניתן להפיק יותר גווני צבע,
ניגודיות גבוהה יותר, צבעים כהים עמוקים וטבעיים יותר, פחות זליגת אור (שכן אין אור "מבוזבז", התאורה היא רק בגוונים
הנמצאים בשימוש, ולא אור לבן המורכב מ 7 צבעי הקשת), וצריכת חשמל נמוכה יותר.
החיסרון הוא עלות היצור של מקרן הפועל בדרך זו, שכן דרושים פאנלי תצוגה בעלי קצב רענון גבוה במיוחד, והתיאום בין
הבזקי התמונות על פאנל התצוגה להבזקי ה LEDים התואמים חייב להיות מושלם. במידה וקיים חוסר תיאום,
עלולים לקבל תמונה המורכבת מגוונים (ובמקרה קיצוני מאוד, אפילו צבעים) שגויים.

המקרן שנסקר כאן היום הוא מקרן LCoS מהדור השלישי, ופועל בשיטה האחרונה שהוצגה- פאנל בודד, ו 3 LEDים.
בואו נראה איך המאפיינים המתוארים לעיל באים לידי ביטוי בשטח.
מבחני ביצועים – חלק 1

המקרן נבחן כאשר הוא מחובר למחשב בחיבור VGA, החיבור האיכותי ביותר שהמקרן מציע, בשביל לפסול כמה
שיותר אלמנטים שאינם קשורים למקרן עצמו בתוצאה הסופית.

ממשק/תפריטים-

השימוש במקרן קל מאוד, ברגע שמחברים מכשיר כלשהו לאחת היציאות המוצעות, כל מה שנשאר הוא לברור,
או דרך התפריט, או ע"י לחיצה פשוטה על כפתור הכיוון למטה בשביל להגיע למקור המבוקש.

מרגע שהמקרן מקבל אות כלשהו, התפריט מורחב וכל אפשרויות השליטה נפתחות, החל משליטה מוחלטת על גוון
הצבע דרך איזון R/G/B, ועד לטיימר לתאורת כפתורי הניווט.

נרצה לציין שלמרות אפשרויות המשחק הרבות עם הצבעים, הבהירות/ניגודיות ושאר האופציות, מצאנו שמצב
ברירת המחדל הוא המאוזן והטוב ביותר.
בנוסף, יש להדגיש שהעלאת הבהירות לא מעלה את עוצמת התאורה- אלא רק את בהירות הצבעים על פאנל ה LCoS.
למרות שהעלאת הבהירות נותנת תוצאה קצת טובה יותר במצבים בהם קשה לראות ו/או אין משטח הקרנה אופטימלי,
איכות הצבע נפגעת באופן ניכר.

מד הסוללה אינו שימושי בעליל, שכן הוא מתעדכן בקפיצות של 25%, והזמן בין קפיצה לקפיצה לא זהה. כפי שניתן
לראות בתפריט, מוצגת הקושחה של המכשיר, ו Sapphire טוענים שקושחת המכשיר ניתנת לעדכון, אבל הכרזה
זו תמוהה למדי, שכן אין למכשיר ממשק חיבור למחשב (לפחות לא בבאנדל), או זיכרון שאליו ניתן לטעון את הקושחה,
אבל במידה וישוחרר כבל או דרך חיבור אחרת בעתיד- נשמח לראות קושחה חדשה שתתייחס לעניין מד הסוללה.
בכלליות, ממשק המכשיר מינימליסטי ופשוט, אך מכיל את כל האופציות שמצפים לראות במכשיר מסוג זה, בלי סרבול מיותר.

הקרנה, תמונה סטטית, צבע

מבחני ההקרנה נערכו על קיר לבן עם צבע חדש, מהסיבה הפשוטה שמדובר באחד המשטחים הכי נייטרליים לבחינת
מקרנים. למשטח לבן מט יש Gain של 1 בדיוק, והוא מציע את האיזון הטוב ביותר בין זוית צפיה להחזרת אור ולניגודיות
הצבע המתקבל. קיימים
מסכים ייעודיים למטרות שונות, לדוגמה, מסך מט בגוון אפור יתן ניגודיות טובה יותר ושחור עמוק יותר אבל פחות
החזרת אור, מצב שמתאים יותר לקולנוע ביתי עם מקרנים להם תאורה חזקה, בעוד שמסך לבן מבריק יתן החזרת
אור גבוהה יותר, אבל עם הקרבה של זוית צפיה ואיכות צבע.
בראש וראשונה ברצוננו לראות את תפוקת הצבע הסטנדרטית של המקרן, ואת זאת נבדוק בעזרת שקופית RGB פשוטה –

כפי שניתן לראות, כל הצבעים חזקים וברורים, הצבע מאוזן יחסית עם נטיה קלה לאדום (מצב שנשאר גם עם
נסיון לשנות את גוון הצבע בתפריט).
טבעי לראות נטיה קלה לצבע מסוים ברוב מכשירי התצוגה המשתמשים בפאנל גביש נוזלי מסוג כלשהו, כך שמדובר
במצב נורמלי לחלוטין. שמחנו לראות שהצבעים לא נראים דהויים (washed-out), אבל עדיין ישנן הגבלות
בנושא הצבע בהן ניגע בהמשך.

במפרט המכשיר מצוין גודל הקרנה אופטימלי של 7-65". למרות זאת, זכרו כי הרזולוציה הטבעית של המקרן היא
640X480. מרזולוציה נמוכה על שטח גדול מתקבלת תמונה מטושטשת, אז בדקנו מה הגודל המקסימלי שניתן
לקבל בפוקוס מלא לפני שיכולות גלגלת הפוקוס מתמצות ועניין הרזולוציה מתחיל להשפיע. הגענו לגודל משביע רצון
של כ 48" (באלכסון של 4:3) ממרחק צפיה של 2 מטרים.

בשביל להתייחס להבטחת היצרן, הוקרנה גם תמונה בגודל של כ 62", ונרצה לציין שממרחק צפיה גדול יותר התמונה
עדיין סבירה וניתנת לצפיה, אבל בגדלים כאלו עוצמת התאורה של המקרן מתחילה להשפיע.
מדובר ללא ספק בגבול העליון שניתן לקבל תמונה ניתנת לצפיה, וגם זה רק בחדר חשוך לחלוטין.
מבחני ביצועים – חלק 2

הקרנת וידאו

בשביל לבדוק את יכולות הוידאו של המקרן, הוקרנו קטעים מתוך טריילרים ופרומואים של הסרט Prince of Persia: Sands of time
ב 720P. מכיוון שמדובר בסרט בפורמט 16:9, המקרן הוצב בנקודה שהתמונה המתקבלת על משטח ההקרנה
היא בגודל 42" באלכסון 16:9. וכמאמר הפתגם , גם כאן – תמונה אחת שווה 1000 מילים:

בצורה עקבית למבחנים הקודמים, איכות הצבעים טובה יחסית, הצבעים ברורים ולא דהויים, בזכות הפלטה הרחבה
של צבעים שהמקרן מסוגל להציג אין תופעת "חגורות צבע" (באנגלית "color banding", תופעה שמתרחשת במעבר
מגוון לגוון באותו הצבע, במידע ומכשיר הפלט בעל פלטת צבעים מוגבלת, במקום דירוג חלק בצבע רואים "חגורות" כאשר
כל חגורה מכילה גוונים מסוימים, ובין החגורות קיים הבדל ברור בגלל מחסור בגוונים) אבל עם זאת, ניכר מחסור קל
בפוקוס ובניגודיות. גם משחק עם גלגלת הפוקוס לא פתר את הבעיה, מדובר במגבלה של הרזולוציה של המכשיר.
בשביל להמחיש את הבהירות והפוקוס המתקבלים בגודל הנ"ל, בסרטון הבא תוכלו לראות את אחד הטריילרים של
Star trek, כשהמקור ב 720P, והקטע צולם גם כן ב 720P.
*הקווים העולים
והעיוותים הקלים בצבע אינם קיימים במציאות (כפי שרואים בתמונות הסטטיות) ונוצרים כתוצאה מהפרשים במהירות
הסריקה בין פאנל התצוגה של המקרן למצלמה.

[ythd]reYm50pc-PU[/ythd]

כצפוי, למרות שהאיכות הכוללת סבירה, המקרן מתקשה להתמודד עם צבעים כהים, במיוחד במצבים של תנועה.
בחלקים מסוימים בוידאו התמונה לא ממש ניתן להבין מה מתרחש בגלל מעבר של הרבה צבעים כהים על כל התמונה.

כהערה נרצה להתייחס לרמקולים. למרות שבבירור אין לרמקולים שום שמץ של באס ונסיון להעביר תדרים נמוכים
דרכם יעלה בהרבה מאוד רעש סטטי ורעש בכלליות, הווליום שהתקבל מהם מפתיע, ובעוד שהם לא מתאימים לצפיה
בסרטים או קליפים של מוזיקה, בסרטונים מזדמנים ב youtube או פרקים קצרים של סדרות הם בהחלט יספיקו.

מבחני מפרט היצרן:

ב Sapphire טרחו לתת מפרט טכני כמעט מלא של המקרן, בדקנו עד כמה המספרים בשטח תואמים לפרטי היצרן.
מדידה ושקילה קצרצרה אימתה את הנתונים, שמדויקים לחלוטין, אורכו של המקרן 116 מ"מ בדיוק, רוחבו 50 מ"מ,
עוביו 18 מ"מ, ומשקלו 103 גרם בדיוק עם הסוללה.

תאורה-

ב Sapphire מצהירים על 14 Ansi lumen כבהירות המקסימלית. בדקנו נתון זה בעזרת מד אור מסוג AEMC CA-813
כאשר המקרן ב 100% עוצמת תאורה, 100% בהירות וניגודיות, ומציג תמונה לבנה לחלוטין.
הופתענו לגלות שבכל שלושת הקריאות שביצענו לשם השגת תוצאה ממוצעת מדויקת, התוצאה הייתה זהה-
15 Ansi lumen. למרות שלא מדובר בסיבה למסיבה, במקרנים הזערוריים האלו שבהם עוצמת התאורה היא
כמעט הכל- כל הבדל קטן חשוב.

ניגודיות

מכיוון שקיימות מספר שיטות למדידת ניגודיות, כל מדידה שנערוך תהיה סובייקטיבית וחסרת משמעות. Sapphire
לא פרסמו את הדרך שבה מדדו את הניגודיות של המכשיר.

זמן סוללה

זמן הסוללה של המכשיר מוצהר כ "70-140 דקות". מדובר על נתון לא ברור, שכן לא הוצהר באילו תנאים
מקבלים תוצאה זו או אחרת.
העמדנו את המכשיר למבחן ב 2 מצבים- בתאורה מלאה וב 25% תאורה, המצב הנמוך ביותר בו ניתן לקבל תמונה
ראויה לצפיה. קיים גם מצב של תאורה חלשה יותר מזה, אבל אפשר להתעלם מקיומו, שכן המקרן בכלל לא שמיש
במצב כזה, אפילו בחושך. הבדיקה נערכה ללא שימוש ברמקולים.

זמני הסוללה שהתקבלו:

  • 100% תאורה – 61 דקות ו 20 שניות.
  • 25% תאורה – 3 שעות , 55 דקות ו 17 שניות.

לא מדובר פה בעוד מקרה של סטיית אחוזים במפרט היצרן, מדובר פה בחוסר הערכה מוחלט של היצרן לגבי המוצר
אותו הם משווקים. זמן הסוללה ב 100% תאורה קצר במספר דקות מהצהרת היצרן, אבל יש לקחת בחשבון שזמן
הסוללה משתנה בהתאם לתוכן שמוצג. אפשרי שעם הצגת תוכן אחר מהמבחן שלנו יתקבל זמן סוללה שונה במספר
אחוזים. עם זאת, גם לאחר חישוב הסטיה, הזמן קצר מהמוצהר, למרות שזה בד"כ המצב בשוק
בכל מכשיר שמשתמש
בסוללה. לעומת זאת, זמן הסוללה ב 25% תאורה השאיר אותנו כמעט פעורי פה. אין קשר בין המספר הרשום בנתוני
היצרן למספר שהתקבל, וככל הידוע לנו, מדובר בזמן הסוללה הארוך ביותר למקרן Pico כלשהו ללא סוללה חיצונית
מורחבת. במידה ומישהו מתכנן לראות את אחד מסרטי "שר הטבעות" באוהל בטיול הקרוב, אפשר להשאיר את המטען בבית.
סיכום

מקרן ה Sapphire 101 עמד בכל המבחנים שהוצבו לו עם תוצאות שנעות בין סבירות לטובות מאוד.

מבחינת צבעים, ציפתה לנו הפתעה נעימה למראה פלטת הצבעים שהמקרן מסוגל להציג, והעומק שלהם, למרות
המגבלות העומדות על הטכנולוגיה המניעה את המקרן כרגע.
היכולת לכוון את הצבעים ברמת דיוק גבוהה היא יתרון שלא קיים ברוב המקרנים בקטגוריה, בסופו של דבר כל
משתמש יוכל להגיע לתוצאה שנראית לו.

מבחינת חדות התמונה, למרות שהעדשה וגלגלת הפוקוס מבצעים את תפקידם נאמנה, הרזולוציה עדיין מהווה מכשול.
טקסטים לדוגמה יסבלו מ "ריסוק" (מקרה שבו חלק מהפיקסלים של האות מוצגים וחלק לא, מה שמסתיים בטקסט
בקושי קריא או לא קריא כלל) אלא אם הפונט יהיה גדול, ותוכן ויזואלי שמוקרן בגדלים גדולים יותר יסבול מטשטוש קל.

מבחינת מאפייני ההקרנה דעותינו חלוקות. מצד אחד המקרן מתהדר ב Throw distance קצר, כלומר, אין צורך
להרחיק את המקרן הרבה ממשטח ההקרנה כדי לקבל תמונה גדולה (מה שמהווה יתרון במקרנים דלי תאורה), אבל
מצד שני זוית ההקרנה קטנה מאוד, המקרן חייב להיות בזוית ישרה לגמרי עם משטח ההקרנה
או שהתמונה מקבלת
צורת טרפז מהר מאוד. מדובר בבעיה שקיימת בכל מקרן, אבל ניכרת יותר כאן.

קיימת גם זליגת אור משני צדי התמונה, אבל מדובר במצב סביר לחלוטין, לא משהו שיפגום באיכות ההקרנה או החוויה בכלל.
כערך מוסף לתוצאות אפשר למנות את זמן הסוללה שעקף את נתוני היצרן בצורה יוצאת מהכלל, ואת רמת התאורה,
שהתבררה כגבוהה יותר ממה שהיצרן טען.

בהתייחס לכל מאפיינים אלו, ניתן לקבל מהמקרן תמונה טובה או ראויה לצפיה עד לגדלים גדולים יחסית, ממגוון מקורות,
שתתאים לרוב השימושים. במידה והצורך הוא בכלי עסקי להעברת מצגות, המלצתנו היא להימנע ממקרן ה Sapphire 101
בכל הנוגע לטקסטים. לא מדובר על מקרה ספציפי- ההמלצה היא גורפת לכל מקרן ברזולוציה של 640X480.
במידה ומדובר על מצגות בתמונות- המקרן מומלץ בחום.

לשימושים ביתיים, לדעתנו המקרן מככב בעיקר כמכשיר להצגת תמונות; הצבעים טובים מאוד, תמונות לרוב
מצולמות בפורמט 4:3 שתואם את פורמט ההקרנה של המקרן, ועניין הרזולוציה פחות משפיע מבהצגת טקסט
או סרטים. גם זמן הסוללה לא ילחץ על המשתמש לסיים את החגיגה בטרם עת, אלא אם מתעקשים לחלוק
את התמונות בגודל של 50" ומעלה, מה שידרוש שימוש בעוצמת תאורה מלאה.

כמכשיר להצגת וידאו, המקרן הוא, בלשון המעטה, לא הבחירה המושלמת לקולנוע ביתי. הרזולוציה נמוכה מדי, התאורה
פשוט לא מספיק חזקה, ההקרנה לא בפורמט רחב, וההתמודדות עם צבעים כהים לוקה בחסר.
במידה ורוצים לצפות בסרט באורך מלא, ההמלצה שלנו במקרה זה היא להתחבר לטלוויזיה הקרובה או אפילו להישאר
על מסך המחשב. למרות זאת, לשימושים פחות תובעניים, כמו פרקונים קצרים של סדרות (20 דקות), מערכונים, קליפים
מ Youtube ושאר שימושים דומים – מדובר בגאדג'ט נפלא, בעיקר אם מצרפים אליו סמארטפון עם חיבור תואם, שהיום
ניתן למצוא כמעט בכל כיס. איכות הוידאו מעל למספיקה לשימושים אלו, והיכולת פשוט לתפוס את המשטח הבהיר
הקרוב ולהקרין את
התוכן המבוקש היא שדרוג למושג ניידות.

קיימים עוד מגוון מקרני PICO בשוק, במגוון צורות גדלים ומחירים, למגוון שימושים, אבל אין יותר מדי נקודות איזון.
חלקם זולים אבל לוקים בחסר במאפיין זה או אחר, חלקם מצטיינים ברוב התחומים אבל תג המחיר גבוה מדי, וחלקם
משלבים מחיר וביצועים טובים- עם ויתור על ניידות.

במקרה הזה מדובר על איזון טוב בין השלושה. עם ביצועים טובים ברוב התחומים, גודל קטן להפליא ותג מחיר לא
היסטרי (החל מ 215 דולר בארה"ב או 1300 ש"ח בארץ) במידה ודרישותיכם נמצאות בטווח היכולת של המקרן,
נמליץ על ה Sapphire 101 בחום.

שורה תחתונה
נכון לרגע בו נכתבות שורות אלו, בטווח המחיר שלו, מדובר חד וחלק במוצר הטוב ביותר בשוק בקטגוריה שלו
(מקרני LcOS, רזולוצית VGA), כשהמתחרים הישירים או יקרים מדי (כדוגמת ה 3M Mpro150 שמתומחר ב 315 דולר)
או סובלים מביצועים נחותים (כודגמת הדגמים השונים של Aiptek שמתומחרים בדומה ל Sapphire 101)
כאשר בכל מקרה , כמו כמעט בכל אמצעי תצוגה – רצוי להתנסות במקרן כזה או דומה בעצמכם.

הביקורת נכתבה על ידי אופק וקנין.

תגובות

הגב באמצעות פייסבוק

השאר תגובה